מה קורה באבחון פסיכולוגי התפתחותי?

מהי המטרה של אבחון פסיכולוגי התפתחותי?

אבחון פסיכולוגי התפתחותי נועד לעזור להורים ולצוות החינוכי להבין את היכולות של הילד, למה הוא זקוק, מהם תחומי החולשה והחוזק שלו, מהם התכנים הרגשיים איתם הוא מתמודד וכיצד הם מושפעים מהיכולות ההתפתחותיות.

המטרה העיקרית של אבחון פסיכולוגי התפתחותי היא לעזור להבין את הילד וצרכיו ולהתוות דרך התערבות כדי לצמצם פערים התפתחותיים ורגשיים. כלומר, האם זקוק לסיוע או טיפול. בסיום האבחון ניתנות המלצות נקודתיות לפיהן ניתן יהיה לעבוד עם הילד.

באבחון מסתכלים על ההתפתחות מכל מיני היבטים– מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, שפה (הבנה, הבעה ופרגמטיקה), תקשורת בין אישית ויצירת קשר, יכולות משחק, תכנים רגשיים ועוד. כמו כן, מסתכלים על התפקודים האלו בסביבות השונות של הילד (גן, משפחה, קליניקה).

אפשר לפנות לאבחון פסיכולוגי התפתחותי כבר מגיל צעיר אפילו שנה וחצי, כאשר יש חשש לאיחור או קושי התפתחותי מסוים – שפתי, מוטורי, קשיים רגשיים, התנהגותיים, חברתיים או תקשורתיים. לעיתים הפנייה לאבחון היא מסיבה ידועה מראש, ולעיתים ישנו חשד או חשש לאיחור בהתפתחות בתחום אחד או יותר. כתוצאה מהאבחון והמלצותיו ניתן לקבל, אם ההורים מעוניינים בכך, סיוע בתוך המסגרת החינוכית הקיימת (למשל סייעת, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, שעות גננת שילוב) או השמה בגן או מעון טיפולי מותאם בו מקבלים טיפולים פרא-רפואיים, לפי הצורך של הילד (עיכוב התפתחותי / תקשורתי).

אני חושב שהילד שלי מאחר בהתפתחות שלו, אך חושש לפנות.

זה מעורר מגוון רגשות לא נעימים כשאנחנו מבינים שיכול להיות שלילד שלנו יש קושי. לפעמים הקושי ברור לנו, כמו איחור שפתי, ולעיתים יש קושי עם מקור לא ברור כמו קשיים חברתיים, קשיים בגמילה או חרדה. למרות שהפנייה לא פשוטה כהורה, חשוב לאבחן ולטפל בגיל צעיר ולעזור לילד להתמודד ולהתגבר על הקושי איתו הוא מתמודד. כאמור, במרבית המקרים יעלה האבחון שאין צורך בהתערבות, או יש צורך בהתערבות נקודתית בלבד. אני ממליצה להתייחס להתייחס לאבחון כאל תהליך בו מנסים להבין יותר את הילד ולעזור לו, אם הוא צריך. אין למאבחנים אינטרס להמליץ על טיפול כזה או אחר אם הילד לא זקוק לו.

גם אני התחלתי לדבר מאוחר, או - "תעזבו את הילד בשקט"

נכון, יש היום אבחון יותר מבעבר, אבל גם יש יותר טיפול. אנשים שגדלו עם קושי התפתחותי ולא קיבלו טיפול מעידים לעיתים שגדלו בתוך אי נוחות, כשהם עצמם לא מבינים מה עובר עליהם והסביבה לא מבינה אותם. אני מאמינה שככל שנעזור לילד בשלב מוקדם יותר, כך הוא יחווה את עצמו מובן יותר, ויוכל לפתח הכרות עם עצמו, בטחון עצמי, תחושת מסוגלות והשתלבות חברתית טובה.

מה קורה באבחון עצמו?

כאמור, האבחון הפסיכולוגי מטרתו לנסות להבין את הילד, בסביבותיו השונות. בהתחלה יתקיים מפגש עם ההורים בלבד, של איסוף מידע על המשפחה ועל הילד. סביר להניח שתתבקשו גם למלא שאלונים ואולי אף להעביר שאלונים לגננת. המידע שמתקבל מהגן הינו חשוב, שכן פעמים רבות יש פער בין התמונה בגן לבית, וחשוב להבין מה קורה לילד בסביבותיו השונות.

במפגשים האבחוניים עם הילד עצמו מועברות מטלות שונות, בהתאם לשאלה האבחונית, כאשר הכל נעשה בצורה משחקית. ההורים נשארים בחדר אך לרוב יתבקשו לא להיות פעילים, כשהמטרה היא גם לבדוק כיצד הילד מגיב לאיש חדש וגם הרבה פעמים ההתערבות של ההורים מפריעה לבחינת היכולות של הילד. קשה לשבת ולראות את הילד לא מצליח משהו למרות שבבית הוא יכול. זה חשוב שתגידו את דעתכם לעיתים, למשל להגיד "בבית הוא כן עושה את זה" או "התגובה הזו לא אופיינית", אך אם יש לכם הרבה הערות אולי כדאי לרשום אותן ולהגיד בסוף.

באבחון עצמו מתחילים מנקודה מסוימת וממשיכים עד שהילד לא מצליח מספר מטלות, אז הוא בהכרח לא יצליח חלק מהדברים, וגם התגובה לכישלון או תסכול היא משהו שמסתכלים עליו באבחון.

לאחר המפגשים עם הבודקת, תהיה שיחת סיכום בה יוצגו הקשיים והחוזקות שנצפו באבחון וכן מהן ההמלצות להמשך הדרך.

*חשוב* - מה להגיד לילד לפני אבחון?

בדרך כלל כשמגיעים לאבחון יודעים את שם המאבחנת, אז אפשר להגיד לילד שהולכים לפגוש את "X" שהיא אישה נחמדה, ויהיו לה כל מיני משימות וחידות, וגם משחקים. יש הורים שמציעים לילד הפתעה בסוף כדי שישתף פעולה, ואני מציעה שתשמרו את זה לאחר שתראו שבאמת יש צורך בכך.

אני זמינה להתייעצות ושאלות, אם אתם שוקלים האם צריך אבחון ושל איזה איש מקצוע. אתם מוזמנים לשלוח לי הודעה דרך הווטסאפ, בדף הפייסבוק או להתקשר.